מה אתם מרגישים כלפי הבית שלכם?

לקוח שלי שמוכר בית, סיפר לי שלקח לאשתו 3 שנים לשכנע אותו לעבור דירה.
היא כבר רצתה לעבור כמה פעמים מהבית המיושן, להחליף אווירה, סביבה, אנרגיות, אבל הוא היה בשלו ולא היה מוכן אפילו לשמוע.
המקרה הזה מאוד סיקרן אותי וכשהתחלתי לבדוק בעדינות קצת יותר לעומק, הסתבר לי שהבית נקנה על ידו מהוריה של החברה הראשונה שלו.
כשהתחלתי לחבר את הנקודות זיהיתי שהלקוח שלי מאוד קשור לבית רגשית, ולמעשה כבר מעל 20 שנה הוא לא מוכן להשתחרר מהבית הראשון שרכש מהוריה של החברה הראשונה.
בקיצור, הפרפרים של האהבה הראשונה עדיין מעופפים בין חדרי הבית הזה.

כשהתחלנו בתהליך המכירה, והגיעו קונים פוטנציאלים, אז בנוסף לסינון האובייקטיבי שלי, גיליתי שגם הלקוח שלי מסנן וקודם כל צריך לפתח "רגשות חיוביים" כלפי הקונים כדי שתתקיים עסקה.
זה גם הרגע שהבנתי שאני צריכה להעביר הילוך ולמצוא עבורו ועבור אשתו את בית החלומות שישכיח לו את דירת הנעורים.
כך היה באמת ולבסוף הבית נמכר והם עברו שמחים ומאושרים.

אז מסתבר שאי אפשר באמת לנתק את הרגשות מאחת ההחלטות המשמעותיות והיקרות בחיים.
עסקה שהיא אמוציונאלית בעלת המעורבות הגבוהה ביותר שאדם עושה במהלך חייו.
כשאנשים מגיעים אלי למשרד ומספרים לי שמחפשים את בית חלומותיהם אני מנסה להבין ולהתחבר לתחושות שלהם, מה הם מרגישים עכשיו כלפי הבית שלהם?
מה הם מרגישים כשהם מדמיינים את הבית החדש?

הסיפורים האלה קורים תמיד: הנה, רק בימים האחרונים ליוויתי זוג שנמצא בתהליך גירושין ומנסה למכור את הבית על מנת לכסות את החובות שצברו.
איך לדעתכם נראה בית של שני אנשים מסוכסכים?
איזה אנרגיות יש בבית הזה?
מה הקונים ירגישו כשהם יכנסו לדירה?
ברוב המקרים של זוגות שמתגרשים ישנה ירידת ערך משמעותית של הדירה ו לרוב היא מוזנחת ולא מסודרת.
כמובן שבמקרים האלו עבודת המכירה מורכבת יותר ומצריכה מאמצים רבים מול הזוג שעומד לפני פרידה ומול הקונים שמחפשים את בית חלומותיהם ומוצאים נכס ספוג מריבות ואנרגיות שליליות.

דירות למגורים ורגשות זה סיפור אהבה ישן, אבל לאחרונה אני מגלה יותר ויותר שגם בדירות להשקעה מעורבים רגשות רבים.
אז לפני הרכישה אני מסבירה ללקוחות שלי את חשיבות התשואה, הסביבה, הצורך לוודא שהדירה נמצאת במקום מבוקש ושלא צפוי שינוי תכנוני באזור שעלול לפגוע בשווי הנכס.
והנה למרות זאת שבוע שעבר נפגשתי עם משקיעה בחיפוש אחר נכס מניב ותוך כדי הליכה מדירה אחת לאחרת היא מספרת לי שמתכננת לתת לבן שלה לגור בו כשהוא יגדל.
עצרתי אותה רגע והסברתי לה שדירה להשקעה מיועדת להשקעה וצריכה להניב לה תשואה והכנסה עבורה ועבור משפחתה.
המגורים של הילד פחות רלבנטיים לחיפוש הזה.
כששאלתי אותה בן כמה הילד והיא ענתה לי 7, נרגעתי קצת.
"כשהוא יגדל נדבר על נכס עבורו" אמרתי לה.
"כרגע צריכים להתרכז בנכס הכי חזק ומניב עבורך ועבור הילד שלך".
היא חייכה ועלינו יחד לראות עוד דירה.

אז כנראה שלא ניתן לנטרל רגשות מנדל"ן, אבל אם עושים תכנון נכון, מערבים דמות חיצונית שחושבת בהגיון, ומתאימים את הדירה לצרכים הנחוצים לנו, בסוף עושים עסקה טובה!